סידור פרחים יפני – בתי ספר לאיקבנה
כיום ניתן למצוא ביפן בלבד אלפי בתי ספר לאיקבנה, האיקבנה דוגלת בשזירה של פרחים מועטים עם ענפים ועלים תוך שימת לב מרבית לשילובו של הכלי בקומפוזיציה הכללית, האיקבנה מצליח להבליט את היופי הפנימי של כל מרכיביו. האיקבנה היא אמנות בת יותר משש מאות שנים.
ביפן כמו ביפן גם לסידור פרחים אומנותי יש כללים נוקשים ומשנה סדורה.
סידורי הפרחים נדרשים להעביר את יופיים של הצמחים המשולבים בהם תוך שימת דגש על החוויה שעובר היוצר בזמן סידורם.
מטרת אומנות שזירת פרחים זו היא לעודד התפתחות רוחנית תוך שמירה על החיבור בין האדם לטבע.
מקורה של גישה אומנותית מרתקת זו בזרי הפרחים ששימשו חלק מהפולחן הבודהיסטי.
הפך סידור זרים אלו לתחביב של האצולה היפנית ומשם, איקבנה אמורה להיות אסימטרית אך עם זאת מאוזנת.
שמירה על כמה עקרונות:
לשלב סוגים מנוגדים של צמחים ולמקם אותם כך שייצרו הרמוניה.
חייבת להיות משמעות פילוסופית, הוא חייב לשקף את מחשבותיו.
ולהתאים את מראה הזר לעונת השנה בה נוצר.
לזר הפרחים שנשזר בסגנון איקבנה, רעיונותיו ואפילו מצב רוחו של היוצר בעת השזירה.
על יצירת האומנות להתאים לסביבה בה נוצרה.
להשתמש בניצנים במקום פרחים פתוחים כדי לתת ביטוי למחזוריות שבטבע.
ניתן למצוא בשיטת איקבנה – יופי ללא גבולות ומגוון סגנונות ושיטות, בשיטת איקבנה הוא חוויה רוחנית עמוקה, טומנים בחובם עקרונות פילוסופיים עמוקים ומאירים כל חלל וחדר, אומני איקבנה משרים תחושה של שלווה והרמוניה.
סגנון ריקה קובע את מספר המרכיבים המדויק בכל יצירה, הוא הסגנון הרשמי והוותיק ביותר.
בסידור מסוג שוקה יש לוודא כי היחס בין הגדלים של מרכיבי הזר הוא 3:5:7 ויש להשתמש באגרטל גבוה עם פיה מתרחבת כבסיס, סגנון שזירה חופשי ששם דגש על ביטוי היופי והאנרגיה של הצמחים.
סידורי פרחים מסוג איקבנה ואין בו בעצם שום כלל מלבד הבלטת היצירתיות של האומן.
שוקה הוא. ג'וקה הוא הסגנון החופשי ביותר.